כפרות יום כיפור

חילוקי הדעות במצוות כפרות

לציין שישנם חילוקי דעות בנידון של מנהג כפרות בתרנגול.

שיטת השו"ע

השולחן ערוך רבי יוסף קארו המכונה הבית יוסף בסימן תר"ה מהלכות יום כיפור כתב את הדברים הבאים:

"מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יו"כ, יש למנוע המנהג והסיבה לכך משם דרכי האמורי"

שיטת הרמ"א

לעומתו הרמ"א פוסק האשכנזים כתב כן לקים את המנהג וזה לשונו:

"כי זהו מנהג וותיקין ואין לשנות"

כן ע"פ הקבלה כתב האר"י הקדוש שהיה מגדולי המקובלים שבזמן הכפרות אדם צריך לכוון כנגד ארבע מיתות בי"ד.

שיטת הילקוט יוסף

כתב הילקוט יוסף שלמרות דברי השו"ע החד משמעים נגד מנהג הכפרות, אין לעקור את המנהג ישראל שהרי מקורו קדום והוא בדברי הגאונים.

וייתכן שהשו"ע שכתב למנוע המנהג כוון על מצב שלא מוסרים את העוף לצדקה ואז שייך עניין של דרכי אמורי.

אבל בימינו, אחרי ביצוע מנהג הכפרות תורמים את העוף לצדקה, וודאי שאין חשש הנ"ל.

דברי המשנה ברורה

כתב המשנה ברורה שבעת הכפרות יחשוב היהודי שכל מה שעושים לעוף היה ראוי לבוא עליו, ועל ידי תשובתו הקב"ה מסלק הגזירה, ומתקיים מעין ודוגמא בתרנגול.

זהו תוכן דומה לעניין קרבן שהיו מביאים בזמן שבית המקדש היה קיים למי שהיה חוטא בשוגג.

זמן שחיטת העוף

המשנה ברורה הביא ב' דעות: 

דעה אחת סוברת לבצע את השחיטה באשמורת הבוקר כי אז הרחמים גוברים בעולם.

וכך גם כתב אדה"ז בשולחן ערוך הרב, ונמק דבריו משום שבשעה זו חוט של חסד גובר בעולם.

ישנה דעה אחרת הסוברת שעדיף לשחוט את העוף לאחר תפילת שחרית באור יום.

סמיכה

בזמן שבית המקדש היה קיים היו סומכים על הקרבן קודם שחיטה.

בעניין העוף של הכפרות מצינו מחלוקת:

יש אומרים שיש לסמוך עליו כדמות הקרבן, ואין לחוש לעניין מקדיש קדשים בחוץ משום שהתרנגול אינו ראוי למזבח,

לעומת זאת אחרים כתבו שאין לסמוך משום שנראה כאילו מקדיש קודשים בחוץ.

פדיון כפרות – בעת ביקור בקברים

כתב הרמ"א שיש מקומות שנהגו בערב יום כיפור לבקר בקברים הכוונה קברי אבות או קברי צדיקים, ולתת באותה ההזדמנות גם צדקה, ומציין הרמ"א שזהו מנהג יפה.

ובאותה הצדקה שמוסרים בהזדמנות של הביקור בקברי צדיקים מקיימים את מנהג הכפרות.

פדיון כפרות – כיום

יהודים רבים נהגו לעלות לבית העלמין בערב החג.

ניתן לראות בסמיכות לבית העלמין ריבוי דוכנים של עמותות שונות דרכם ניתן לקיים פדיון כפרות, כמעט בכל בית עלמין תוכלו למצוא דוכן של בית חב"ד ולקיים בשעת הביקור את המנהג.

לחילופין ניתן לקיים אונליין כאן באמצעות האתר.

עניין עשרת ימי תשובה

תוכן תפילת נוסח כפרות

כעת נבאר את תוכן תפילת כפרות שאומרים בעת קיום המצווה

אנשים שחיים בחושך

הפסוק מדבר על אנשים אשר יושבים בחושך וצלמוות, החושך לא הכוונה על חושך פיזי אלא חושך בשם המושאל של צרות שונות סבל ועוני.

יציאה מאפילה לאורה

אנו מתפללים שהקב"ה יוציא את האנשים מהחושך בו הם שרויים "ומוסרותיהם ינתק" הפירוש שהקב"ה ינתק את אותם עניינים בלתי רצויים המרעים לאדם.

אוילים מדרך פשעם

הפסוק אומר שהאיוולות והטיפשות גורמים את הצרות לאדם, על ידי אותם החטאים שאדם עובר. 

וכבר אמרו חז"ל אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. ועל כך גם מתענים .

חומרת הצרות

"כל אוכל תתעב נפשם"  אותם האנשים שחיים בתוך הצרות ומרגישים שהגיעו לעניין המוות, בלשון הפסוק "שערי מוות" כי הם אבדו כל טעם וחשק בחיים.

הזעקה אל ה'

הפסוק מדבר על עם ישראל אשר מתחננים וזועקים אל ה' והקב"ה ברוב רחמיו מכפר.

הריפוי

הקב"ה ברוב רחמיו ירפא ויוציא את אותם האנשים מאותם הצרות

ובלשון הפסוק "וימלט משחיתותם".

ההודיה לה' יתברך

יודו להשם חסדו, עם ישראל מודה להקב"ה על החסדים שעשה עמו הנ"ל.

מלאך אחד מליץ טוב

מספיק מצווה אחת, שע"י יהיה מלאך אחד חיובי מול אלף שלילים שמגיד לאדם יושרו בפני בורא עולם.

בית דין של מעלה מזכים את האדם ביום הדין

בית דין של מעלה שרואה פעולה אחת טובה שהאדם עשה בערב יום כיפור, אזי הוא מחליט לתת חנינה לנפשו ולמנוע ממנו את הצרות וזו המשמעות של הכפרה לנפש.

ההקשר של נוסח התפילה

יהודים אומרים את נוסח התפילה הנ"ל במצוות פדיון כפרות ומבקשים מבורא עולם בבקשה ממך תפדה אותנו מאותם עניינים בלתי רצויים, שהרי כל איש ואישה באשר הם יש להם על מה להתפלל.

ומצוות הצדקה שמבצעים ע"י תרומת פדיון כפרות היא היא אותו מלאך אחד מיני אלף שמגיד לאדם יושרו בפני בורא עולם.