ונתנה תוקף

מעשה ברבי אמנון ממגנצא שהיה גדול הדור, עשיר, יפה תואר ויפה מראה.

החלו השרים לבקש מרבי אמנון שימיר את דתו.
רבי אמנון סרב לשמוע בקולם.

השרים לא התייאשו ומדי יום היו פונים אליו שוב ושוב, וכמובן הוא לא שמע להם.
*
יום אחד המלך והשרים הטרידוהו ביותר, אמר רבי אמנון, חפץ אני להתייעץ ולחשוב על הדבר במשך שלושה ימים.
רבי אמנון לא באמת התלבט להמיר את דתו חס ושלום, אלא אמר כן בכדי לדחותם מעליו.
*
איך שיצא מהארמון חשב רבי אמנון על דבריו, ויתחרט חרטה גדולה, על כך שיצא מפיו לשון ספק, שצריך שום עצה ומחשבה לכפור באלוקים חיים.
רבי אמנון שב אל ביתו ולא רצה לאכול ולשתות, ויבואו כל קרוביו ואוהביו לנחמו וימאן להתנחם, ויבך ויתעצב אל לבו.

לאחר שלושה ימים

ויהי ביום השלישי בהיותו כואב ודואג, צווה המלך להביאו!

וימאן ללכת אל המלך, צווה המלך להביאו בעל כרחו, וימהרו ויביאו אותו.
אמרו המשרתים, מה זאת אמנון למה לא קיימת את הבטחתך להגיע לאחר שלושה ימים?
ויאמר אמנון אני את משפטי אחרוץ, הלשון אשר דברה ותכזב לך דינה לחתכה, 

{ר' אמנון התכוון לעשות קידוש השם, אם כי שהרבי מליובאוויטש באחד מאגרותיו מפקפק על פרט זה בסיפור שהרי יש הלכה שלאדם אסור לחבול בעצמו}

ויאמר המלך את הלשון לא אחתוך, אלא את הרגלים שלא באו בזמן שהובטח, אקצץ, ואת יתר הגוף אייסר.

העינויים לרבי אמנון

ויצו הצורר ויקצצו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו, ובכל פרק ופרק שאלו האם תחפוץ להמיר דתך?  ויאמר לא! 
ויהי ככלותם לקצץ, צוה המלך הרשע להשכיב את ר' אמנון וכל פרקי אצבעותיו בצידו וישלחהו לביתו.

הגיע ראש השנה

אחר הדברים האלה, הגיע ראש השנה, בקש רבי אמנון מקרוביו לשאת אותו לבית הכנסת, עם כל אצבעותיו הקצוצות ולהשכיבו סמוך לחזן.

ויעשו כן, וכאשר הגיע החזן לומר את ה"קדושה" (הכוונה כתר יתנו לך וכו')

אמר רבי אמנון לחזן המתן מעט ואקדש את השם הגדול, ויען בקול רם:

"ובכן לך תעלה קדושה" כלומר שקדשתי את שמך על מלכותך ויחודך ואח"כ אמר ונתנה תוקף קדושת היום.

ואמר: "אמת כי אתה דיין ומוכיח" כדי להצדיק עליו את הדין.

והזכיר "וחותם יד כל אדם בו… ותפקוד נפש כל חי" שכך נגזר עליו בראש השנה.

וכשגמר כל הסילוק נסתלק ונעלם מן העולם לעין כל.

ואיננו כי לקח אותו אלקים.

לאחר פטירתו

לאחר פטירתו התגלה רבי אמנון בחלום לרבי קלונימוס ולימד אותו את פיוט "ונתנה תוקף קדושת היום" וצווה לפרסם אותו בכל תפוצות הגולה להיות לו עד וזכרון ויעש הגאון כן:

ומאז ועד היום מקובל לומר את תפילת ונתנה תוקף בתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים.

**

מצורף קישור לקיום מצוות כפרות בכסף.

פדיון כפרות באמצעות בית חב"ד.