למה עושים כפרות עם תרנגול?

למה עושים כפרות עם תרנגול?

המנהג לערוך כפרות קשור בעבודת הקודש שהתקיימה בבית המקדש בירושלים ביום הכיפורים.

יום זה נחשב ליום של מחילה וכפרת עוונות, ובמקדש נערך בו סדר מיוחד שכלל תפילות והקרבת קורבנות. אחד הסמלים הבולטים ביותר של הכפרה היה השעיר המשתלח – תיש שעליו התוודה הכהן הגדול את חטאי עם ישראל ולאחר מכן נשלח לאזור שומם במדבר יהודה והופל מן הצוק, הפלת השעיר היה סימן לכך שבורא עולם מחל לעם ישראל על החטאים.

מנהג הכפרות הוא כביכול פעולה שבה האדם "מעביר" כביכול את חטאיו אל בעל חיים, שמותו נועד לסמל את הכפרה על עוונותיו. 

התרנגול נבחר למנהג משום שהיה עוף ביתי זמין ונפוץ, ושימש ממילא בארוחות חגיגיות בערב יום הכיפורים. 

בטקס המסורתי מסובבים את התרנגול מעל הראש, אומרים תפילה מיוחדת ולאחר מכן שוחטים אותו לשם אכילה כשרה.

למקורות נוספים בספרות התורנית למנהג הכפרות ופולמוס הלכתי לחצו כאן > >

יחס ראוי לבעלי חיים

היהדות מקפידה מאוד על יחס הוגן לבעלי חיים, ולכן יש לוודא שהתהליך אינו גורם סבל מיותר ושבשר התרנגולים ישמש לאכילה ולא ייזרק ללא שימוש.

צדקה וחסד – חלק בלתי נפרד מהכפרות

מעבר לסמליות האישית, למנהג הכפרות יש גם משמעות חברתית עמוקה. אי אפשר לבקש סליחה ולפתוח שנה חדשה בלי לעזור לחלשים. לכן רבים מוסרים את העופות למשפחות נזקקות או פודים אותם בכסף ותורמים לצדקה, ובכך הופכים את המנהג למעשה של חסד לקראת יום הכיפורים.